מדי שנה מדענים החוקרים יצורים חיים מגלים תגליות מדהימות. נציגים של כל מין של תושבים מתחת למים חיים זמן שונה, המשתנה בין מספר ימים לעשרות שנים. אך האם אדם יכול לקבוע באופן עצמאי כמה שנים חי דג מסוים?
קביעת גיל לפי קשקשים
מרבית הדגים מכוסים קשקשים. זהו הכיסוי החיצוני של הגוף, המורכב מלוחות עצם או קרן. פתיתים נוצרים, צומחים ומשתנים במהלך חייו של הלובש ומבצעים פונקציית הגנה.
עובדה מעניינת: בענף הדיג קשקשים נחשבים לחומר פסולת, אך חלקם מבזבזים על ייצור ארוחת דגים. האבקה המתקבלת משמשת כאחד המרכיבים בייצור מזון לבעלי חיים.
ואם דג הוא אמצעי הגנה על דגים, אז לאדם הוא מציג כרטיס מידע אמיתי, ממנו ניתן לגלות הרבה דברים מעניינים על יצור מסוים, כולל גיל.
העיקרון של קביעת גיל הדגים לפי קשקשים הוא די פשוט ועולה בקנה אחד עם המתודולוגיה לזיהוי פרמטר זה על ידי גזע העצים. מדי שנה נוצרות תצורות קונצנטריות על הכף, ומתפלגות במעגלים ממרכז לקצה. על ידי ספירת מספרם תוכלו לקבוע בן כמה הדג נתפס.
עם זאת, ברוב המקרים יהיה צורך להכניס את הפתיתים למיקרוסקופ על מנת לבחון בפירוט את העיגולים הזמינים.
שיטות אחרות לקביעת הגיל
ישנם דגים שקשקשתם אינה מתאימה לקביעת הגיל. ואז מדענים הולכים לתעלול ומחפשים דרכים אחרות שיעזרו לך לגלות כמה שנים הדגים חיו. זה עוזר לחקר חלקי גוף אחרים, כאשר כל מין שוקל אלמנט מסוים:
- בזנדר ומוט, הגיל נקבע על ידי כיסוי הזימים;
- בערבה, מחולפים ומריחים על החוליות;
- בסטרילטוס ובחידקן לאורך חתך הקרן הראשונה של סנפיר החזה.
אלמנטים אלה מיובשים, מובהרים ומעובדים. לאחר מכן ניתן להבחין בטבעות המאפיינות את גיל הדגים על פני השטח שלהם.
גיל הדגים נקבע על ידי הטבעות השנתיות הממוקמות על קשקשיהם. אם לא ניתן להשתמש באחרון ללימודים, ניתן לחשב את מספר השנים בהן אדם חי מאותן טבעות על החוליה, כיסוי הזימים או חתך המסור של קרן סנפיר החזה.
