תצפית על דובי הקוטב היא תהליך מסובך למדי, עם זאת, פרויקטים בינלאומיים לחקרם עזרו ללמוד רבות על טורף הקוטב. טורפים קוטביים חיים בכל האזור הארקטי, בעיקר בשולי החוף.
דובים נותנים עדיפות לאיים הסמוכים אליהם יש מיצרים עם זרמים חזקים, בהם שפע דגים ופלנקטון. בגלל הזרמים במקומות כאלה הקרח נסדק ללא הרף, ונוצרים יער לענה שבו דובי קוטב יכולים לתפוס בקלות כלבי ים צעירים.
דובי קוטב נעים
אנשים נהגו לחשוב שדובי קוטב יכולים לנוע ברחבי הארקטי. עם זאת, בהמשך התברר שלמרות שטורף מתגבר על כמה מאות ק"מ בשנה, הוא מנסה לא לחרוג מהטריטוריה עליה נולד וגדל ותמיד חוזר לשם.
אם דוב הקוטב נישא רחוק מדי מהבית על הקרח, אז הוא ילך אחורה או ישחה במים. כשהוא יוצא בחיפוש אחר מזון, דוב הקוטב עשוי להשתהות במשך מספר חודשים, אך הוא בהחלט יחזור הביתה, תוך עקיפת השטח במעגל. כך, דובים, בין השאר, חוקרים את הסביבה לזמינות של מקורות מזון.
באמצעות משואות רדיו, מדענים גילו כי אנשים מסוימים של דובי קוטב נוסעים מרחקים גדולים בהרבה מאחרים. יש מקרה ידוע כאשר דוב ושתי הגורות שלה עברו מגרינלנד לארץ פרנץ יוזף תוך חודש. עם זאת, מדענים טרם הצליחו לגלות כיצד דובי הקוטב מוצאים את דרכם במרחקים כאלה.
בחודשי הקיץ יכול לקרות שלדוב הקוטב אין מספיק מזון. ואז יכול לקרות שהוא מגיע לכפר או לעיירה, מנסה למצוא מזון במזבלה. בעבר דובים כאלה נורו מייד, מכיוון שהם נחשבו כמסוכנים לבני אדם. עם זאת, כעת החיה מורדמת רק ואז נלקחת מהכפר. לעתים קרובות מדובר בדובים צעירים שעדיין אין להם מספיק ניסיון בציד וייצור מזון.
ציד דובי הקוטב
המצוד אחר דובי הקוטב תפס את אופי הדיג רק במאתיים השנים האחרונות. בעבר רק ילידים צדו דובים לבשר ועור. בשנת 1973 היה צורך לאסור על ציד דובי הקוטב. איסור זה נמשך עד ימינו, שכן ציידים מאיימים על עצם קיום המין. אחרי הכל, אין יותר משלושים אלף מכל דובי הקוטב על העולם.