כמעט לא ניתן למצות את הבעיה הישנה של אבות וילדים. אך עם זאת, אין קשיים שאדם לא יכול היה להתגבר עליהם אם הוא באמת רוצה זאת.
האם זו שאלת האהבה או ההדרכה?
ילדים, ובעיקר מתבגרים, מרגישים באמת זיוף במערכת יחסים, כאשר ההורים מצהירים דבר אחד בעל פה, ופועלים בצורה שונה לחלוטין. יש חוכמה כה פופולרית: לא משנה איך תגדל ילד, הוא עדיין יגדל כמו הורים. בין אם הוריהם רוצים זאת ובין אם לא, הם תמיד מגדלים את ילדיהם לפי הדוגמא שלהם. ובהקשר זה, כדאי לשאול שאלה: האם יש טעם להתאמץ ולספר לילד אמיתות נפוצות לגבי אופן חייו לחיות אם הוא רואה במו עיניו דוגמה לאופן שבו אמיתות אלו אינן עובדות במקרה של הוריו.
זה יהיה הרבה יותר יעיל פשוט לחיות בהתאם לשכונות שלך ולהסביר לילד מדוע אתה חי כך ומדוע אתה חושב שדרך חיים זו מתאימה לעצמך.
הילד אולי לא יסכים עם הבחירה שלך, אבל אם אתה כנה וכנה איתו, סביר להניח שהוא יכבד את הבחירה שלך. אם הילד לא רוצה לחזור על מסלול חייהם של ההורים, אזי ההורים עומדים בפני משימה די מורכבת ולעתים סותרת: להיות מסוגל להבין ולא לדחוף את הנער מתוכו אם השקפתו על ערכי החיים אינה חופפת את ההורה.
נער כזה עם כוח מיוחד זקוק לאהבת הורים ללא תנאי. חובה עליו להבין כי הוריו מקבלים אותו על מי שהוא, למרות שהם מתחרטים על אי הבנת הילד, מבחינתם, על עמדות חייו ועל מקומו בחיים אלה. ניסיונותיהם של הורים במצב זה ללמד את הנער ה"לא מודע "לתודעה יכולים רק לעורר חריפות וניכור מהוריו, מה שבוודאי לא יביא לו שום תועלת. כך, המשל המקראי "על הבן האובד" ישמש דוגמא קלאסית ל"השלמה "הבלתי מותנית של ילדך.
מה אם הנער מתלבט בכנות של אהבה הורית?
החמרת רגשותיו ורגשותיו של נער מתבארת בהתארגנות מחדש האורגנית המורכבת המתרחשת בתקופה זו בגופו, וראשית כל, במערכת העצבים וההורמונלית שלו. ואחריות ההורים בעניין זה היא לעזור לילדם הגדל לעבור את שלב ההתבגרות עם הכי פחות אובדן. ברגע זה, זה הופך להיות חשוב מאוד שלנער מתייחס ברצינות, אך יחד עם זאת הוא יכול להתנהג כמו ילד גחמני.
חוכמה הורית, תשומת לב וסבלנות, בשילוב עוצמת הנפש והביטחון העצמי יהוו את משואת השלווה והשלום שאותה זקוק לנער בים סוער של יצרים, פחדים וספקות להתגבר עליו. אם הורים גם חווים קשיים בחיים בתקופה זו ואינם יכולים להתמודד עם הבעיות שלהם, אז המצב עבור הנער מתבגר משמעותית, מכיוון שמגדלור החוכמה והשלום כבר לא מאיר לו מהנמל של ההורה.וכשההורים, שלא מסוגלים להתמודד עם הבעיות שלהם, מעבירים חלק מהם לכתפי הנער, אז הנה זה כתוב לגמרי, זה נעלם. ורחוק מלהיות תמיד נפש האורגניזם הגדל מצליחה להתמודד כראוי עם עומס כפול כזה.
נער תמיד מרגיש בצורה חריפה כשההורים לא כנים, גם אם ההורים עצמם לא נותנים לעצמם דיווח. אם הוריו של המתבגר הם אנשים בטוחים ומספקים את עצמם שאוהבים אותו בכנות ותמיד כנים איתו, אז לא יהיה להם קשה למצוא שפה משותפת עם ילדם האהוב. מי שעדיין לא הספיק או לא מצא את הכוח לקחת את חייהם בידיהם, צריך להבין שההתבגרות של הילד שלהם היא בדיוק תקופה שכזו כבר לא ניתן להכניס דברים כאלה לקופסה ארוכה. הגיע הזמן לשינוי לכל המשפחה.