הפתעה היא אחד הביטויים החריגים ביותר של הבעות פנים אצל בני אדם. במאמר זה נדבר על איך תופעה זו מתרחשת, במה היא תלויה ואילו תכונות הטמונות בה.
מדוע אדם מופתע?
לפני שתגלה מדוע אנשים עוצרים את עיניהם בהפתעה, עליך להבין את הגורמים לרגש זה.
בסיס ההפתעה הוא תמיד סוג כלשהו של אובייקט שנופל פתאום לתחום הראייה או הקולות. יתר על כן, זה יכול להיות גם דבר אמיתי וגם תופעה, צליל, חדשות. העיקר שזה אמור להפתיע, כי רק אז אדם יופתע באמת.הגוף חווה את הרגש הזה בצורה רפלקסיבית, על בסיס האינסטינקטים שלו..
ברגע שמשהו יוצא דופן עולה בראיה או בשמיעה, המוח גורם באופן בלתי מודע להפתעה, ומרתק את תשומת ליבו של האדם בנושא. מסיבה זו נדמה שאנשים נופלים לקהות רוח, אינם מסוגלים לנוע, מכיוון שהתודעה מרכזת אותם בנושא, וזה לא משנה, ההפתעה מלווה בפחד או בשמחה.
ואם חוסר תחושה הוא רק תופעת לוואי, עיניים מעוגלות ממלאות תפקיד חשוב בתהליך ההפתעה.
מדוע העיניים מתרחבות?
הרחבת משקפי העיניים מתרחשת באופן אוטומטי, ברוב המקרים אדם אינו שולט בפעולה זו. ברגע שהופיע אובייקט באופק שגרם להפתעה, המוח עצמו מבקש לספק מידע רב ככל הניתן אודותיו. ניתן לעשות זאת על ידי הגדלת זווית הצפייה והערכה חזותית מעמיקה יותר.
זו הסיבה שבודקים את הרגש הזה העיניים מעוגלות: התודעה רק רוצה לקבל יותר נתונים על המתרחש על ידי הרחבת שדה הראיה.
זה אולי נראה מוזר, מכיוון שהעיניים המעוגלות למעשה אינן עוזרות בהערכת המצב ובחינת האובייקט. אנשים מודרניים כבר רואים בצורה מושלמת את כל מה שהם צריכים, ושומרים על המיקום הסטנדרטי של העפעפיים.
אולם, כאמור, התנהגות זו היא רפלקסיבית. זה פותח בעזרת אינסטינקטים על ידי אנשים פרימיטיביים. באותה תקופה גבר חי בסביבה אחרת לגמרי, מול סכנות אחרות. הוא נאלץ לסמוך לא על הטלפון, המכונית או המחשב, אלא על רגשותיו. לכן היכולת להגדיל בצורה חדה את זווית הצפייה בזמן ההפתעה הייתה מיומנות ממש מועילה.
כעת משתמשים ברפלקס זה כברירת מחדל, בירושה מאבות אבות רחוקים.
עיניים ופה
בנוסף לעיגול משקפי העיניים, ההפתעה מלווה לרוב בפה פתוח. במבט ראשון, נראה כי אין קשר, אך אין זה כך. פה פתוח הוא גם אחת הסיבות הגורמות לעיגול העיניים בזמן ההפתעה.
תווי פנים זה בנוי גם על רפלקסים וזורם לעבר הרחוק, לאנשים פרימיטיביים. כאשר הופיעה סכנה בקרבת מקום, גופם ניסה לחדד את כל התחושות ככל האפשר ולהגדיל את סיכויי ההישרדות.
כאשר האדם הדמויי הקוף פתח את פיו במהלך ההפתעה, האיבר הווומרונאסלי החל לפעול, מה שהעצים את חוש הריח. ברגע שחדרו ריחות לאף, הגוף החמיר חיישנים אחרים: אוזניים וראיה. ואם איברי השמיעה לא שינו את צורתם, אז העפעפיים התפרקו לכיוונים שונים.
במהלך העיגול מעוגלות העיניים בכדי לספק לאדם זווית צפייה גדולה יותר לבחינת האובייקט שעורר תחושה זו. עם זאת, בעולם המודרני אין למיומנות זו שום תועלת מעשית.
