מעבר למסלולו של צדק נמצא אזור המכונה אזור עם אסטרואידים. כאן הם נכנסים לשביטים "מלאים".
שביט הוא אובייקט חלל המורכב מקרח, סלעים ואבק. קשה מאוד להבחין בהם בחלל, אפילו באמצעות טכנולוגיה עוצמתית. רק אם הם מתקרבים לשמש, שכבות הקרח החיצוניות מתחממות. בגלל זה, עם השביט אנו רואים את הזנב, ובסמוך אליו - מה שנקרא תרדמת. אסטרואידים אינם נותנים איתותים כלל כשמתקרבים לשמש, ולכן קשה גם להבחין בהם.
ישנם חפצים אסטרונומיים - קנטאורים, המשלבים מאפיינים של שביטים ואסטרואידים. הם נקראים כך באנלוגיה עם יצורים מיתיים - חצי אדם וחצי סוסים. קנטאורים הם מעמד מעבר של חפצים אסטרונומיים - מאסטרואידים ועד שביטים. על פני השטח שלהם יש כמות גדולה של חומרים שמתאדים בקלות: כשמתקרבים לשמש, האובייקט המצוין מתחיל להתנהג כמו שביט.
ההערכה היא כי רוב הקנטאורים נמצאים בחגורת קויפר. הוא ממוקם מעבר למסלולו של נפטון ומורכב ממספר גדול של חפצי קרח. כתוצאה מהמשיכה של כוכב לכת זה, מסלוליהם חורגים מעט, והקנטאורים נודדים קרוב יותר לכוכב הראשי של מערכת השמש.
בתוך מערכת הכוכבים שלנו, קנטאורים הופכים לחפצים של המשפחה היובית. הם ממוקמים קרוב יחסית לכוכב הלכת הגדול ביותר, ובהשפעת קרני השמש, מוצאים את זנבותיהם. וככל שהזנב של הגוף הקוסמי הזה גדול יותר, הוא צריך להיות קרוב יותר לכוכב הראשי.במשך זמן רב, אסטרונומים לא ידעו בדיוק כיצד הקנטאור הופך לשביט.
לשם כך, אסטרונומים יצרו מודל במחשב ושיחזרו את מסלולו של שביט השביט 29P שווסמן-וואכמן, בקוטרו של כ -65 ק"מ. זה מעניין בכך שיש לו פעילות בולטת ומייצר פליטות, למרות העובדה שהוא ממוקם יחסית רחוק מהשמש. המחקר של כוכב שביט זה הצביע על כך שהוא החוליה האמצעית בהתפתחות בין הקנטאור לבין השביט שנמצא בסמוך לצדק.
מחקרים נוספים של אסטרונומים ומחקר מסלולו של שביט שוורצמן-וואכמן מראים כי אזור מערכת השמש בה נמצא גוף קוסמי זה משמש כמקור לרוב השביטים בחלק זה של היקום. באזור שמעבר לצדק, חייבים להיות לפחות 1000 קנטאורים. וזה פי שניים מכפי שמדענים חשבו בעבר.
פיתוח כלי מדע ומחקר אסטרונומיים יאפשרו למצוא עוד חפצים מעבר למסלולו של יופיטר, שיכולים להיות מקורם של שביטים שנצפו מכדור הארץ. אולי זה ייתן תשובה לשאלה כיצד נוצרים שביטים במערכת השמש והאם הם מסוכנים לביתנו.