דבק הוא תערובת של מספר חומרים או הרכב רב-רכיב המורכב מחומרים ממקור אורגני ואורגני. כדי להבין מדוע הדבק ממלא את תפקידו הישיר, יש לקחת בחשבון את התיאוריה הבסיסית של מליטה.
כיצד מתרחשת ההדבקה?
דבק הוא דבק - כלומר חומר המספק את תהליך ההדבקה של גופים הטרוגניים (מוצקים או נוזליים). במהלך ההדבקה נוצר קשר דבק חזק בין שני החומרים לשכבת הדבק. תהליך זה מתרחש עקב אינטראקציה בין מולקולרית ברמת השטח.
באופן הרגיל אי אפשר להדביק שני חפצים מוצקים, גם אם הם נלחצים חזק זה לזה, לא נוצרת ביניהם משיכה בין-מולקולרית. אך עקביות הנוזלים של הדבק מעניקה לו אפשרות לחדור לעומק כל הנקבוביות, למלא אותן ולספק חיבור בין העצמים.
לאחר זמן מסוים, נוזל הדבק מתקשה. תלוי בסוג הדבק, תהליך זה נגרם מסיבות וגורמים שונים. לדוגמה, דבק נייר מכתבים רגיל מכיל מים, שמתאדים והרכב הופך למוצק.
דבק במהירות גבוהה מכיל ממס אורגני מיוחד המתאדה במגע עם אוויר. דבק אפוקסי, על פי ההוראות, צריך להיות מעורבב עם מתקשה כדי להשיג תגובה כימית ולהשתמש בו למטרה המיועדת לו.
עובדה מעניינת: למרות ההרכב הכימי של הדבק המודרני, האנלוגים הראשונים שלו שימשו בעת העתיקה. אנשים פרימיטיביים מתקופת האבן החדשה (Neolithic) השתמשו באופן נרחב במסת ההדבקה שהתקבלה כתוצאה מעיבוד חומרי גלם שונים (בעיקר מרתח עצמות, גידים של בעלי חיים). שבטים החיים במים ימיים השתמשו במרתף של דגים למטרות אלה.
הדבקים מיוצרים במגוון רחב, מכיוון שחשוב לבחור באפשרות הטובה ביותר לעיבוד חומרים שונים. לנקודה הבאה יש חשיבות רבה: חומרים הומוגניים או הטרוגניים כפופים להדבקה, כמו גם לתנאי הפעלה נוספים.
לדוגמא, נייר וקרטון או בדים יכולים להיות קשורים זה בזה זה בזה באמצעות פוליוויניל אצטט רגיל (PVA), ודבק להמיס חם משמש בייצור ותיקון נעליים, שהופך צמיגי ורך כאשר הוא מחומם ומקפיא כשהוא מקורר.
תיאוריית ההדבקה והמליטה
לחומרים שונים יש הדבקה שונה - הידבקות. מאפיין זה בא לידי ביטוי באופן בו המשטחים יתנהגו כשנוגעים זה בזה. תהליכים אלה מתייחסים ישירות לפיזיקה ולחוקיה, אך משמשים באופן אוניברסלי בחיי היומיום ובחיי היומיום.
לדוגמה, מרבית עקרות הבית מעדיפות כלים מצופים טפלון. זה נובע מהעובדה שלטפלון יש הדבקה נמוכה לחומרים אחרים. בהתאם, הוא מציג תכונות נון-סטיק מעולות.גם אם האוכל נשרף, הוא לא נדבק לפני השטח - טפלון אינו דבק היטב בחומרים אחרים.
דוגמא נוספת היא שתי צלחות שטוחות, שטופות לחלוטין, שתי כוסות שמתאימות זו לזו בצורה אידיאלית, שתי כוסות. אם תנסו לחבר בין חפצים אלו נוצר קשר חזק ביניהם ויהיה קשה להפריד ביניהם. את אותן המשקפיים יהיה צורך רק להסיט לכיוונים שונים.
מנגנון ההדבקה מוסבר על ידי מספר תיאוריות:
- מכני;
- כימי;
- קליטה;
- ריכוך.
עובדה מעניינת: כשמדובר בהדבקה, אסור לשכוח חומרים כמו גבס, כמו גם בטון. אבקת גבס רכה, בשילוב עם מים, הופכת לחומר חזק איתו ניתן לשלב מתכות, חול, לבנים וכו '. בטון נמצא בשימוש נרחב בבנייה, למרות ההרכב הפשוט ביותר - מלט, אבן כתוש, מים וחול.
התיאוריה המכנית היא חדירת דבק לנקבוביות החומרים והופעת הדבקה כתוצאה מכך. התיאוריה הכימית נובעת מהאינטראקציה הכימית של הדבק והחומרים. הקליטה מבוססת על העובדה שההדבקה מתרחשת כתוצאה מתהליכים כימיים ומולקולאריים. תורת דיפוזיה מבוססת על חדירה הדדית של חלקיקי חומרים למבנה זה של זה. בפועל, במהלך ההדבקה, מתרחש לעתים קרובות שילוב של כמה מהתיאוריות שלעיל.
הדבקה של חומרים עם דבק מתבצעת בגלל יכולתו להידבק - הדבקה של חומרים אחרים, כולל הטרוגניים.עקביות הנוזל של הדבק חודרת אפילו לנקבוביות הקטנות ביותר שנמצאות על פני החומר. ואז מתקשה דבק שבזכותו נוצר קשר חזק בין שני המשטחים. ישנן מספר תיאוריות של מליטה (למשל, פיזיות, מכניות ואחרות), אך לרוב תהליך זה מתבצע בשילוב של מספר גורמים.
