לפעמים בשמי הלילה אתה יכול לצפות במראה יפה, שאנו מכנים את הכוכבים. אך מה טיבה האמיתי של תופעה זו?
האם הכוכבים נופלים?
כוכב בתפיסה האסטרונומית הוא כדור חם ענק של גז חם, גדול פי כמה מכוכב הלכת שלנו. אתה אפילו לא צריך לדמיין למה כדור הארץ יהפוך אם אחד הכוכבים באמת יחליט ליפול עליו. הכוכב הקרוב ביותר אלינו הוא השמש. זה לא הכוכב הגדול ביותר בגלקסיה, אך גודלו גדול פי מאות מהפרמטרים של כוכב הלכת שלנו.
מה שאנו מכנים כוכבי ירי הם מטאורים שמתחילים להאיר כשהם טסים באטמוספירה של כדור הארץ. הזוהר שלהם נובע מהמהירות הגבוהה בה הם זוהרים בעוצמה מחיכוך נגד גזים. מאות מיליוני מטאורים עפים באטמוספירה ביום, ורק מעטים מגיעים לכדור הארץ והופכים למטאורות. בשעות אחר הצהריים אור השמש לא מאפשר לראותם. אך בלילה, כאשר האווירה הופכת לשקופה, הם דומים מאוד לכוכבים. לעתים קרובות, ניתן לראות כוכב מעופף ברכבת מוארת. זהו הצטברות של גז והחלקיקים הקטנים ביותר של אבק קוסמי.
גשם של כוכב
לפעמים נופלים באטמוספרה מספר גדול של מטאורים ויוצרים את הרושם של גשם מחלקיקים זוהרים. באסטרולוגיה תופעה זו מכונה "מקלחת מטאורים". הסיבה לכך היא צומת מסלולי כדור הארץ ואשכול גדול של חלקיקים קוסמיים, ברוב המקרים נוצרים משרידי כוכב שביט.כמו כל הגופים הקוסמיים, גם נחילי המטאור האלה מסלוליהם. לכן, ניתן להתבונן בהתנגשות שלהם עם האטמוספרה מדי שנה במקביל.
גשם הכוכבים המרהיב והיפה ביותר יורד באמצע אוגוסט. מקלחת המטאוריטים הזו, שנקראה על ידי פרסייד לכבוד קבוצת הכוכבים פרסאוס, היא שריד לזנבו של כוכב השביט "שביתת-טאטל", אותו ניתן לראות בשמיים כל 135 שנה. ישנם כמה עשרות ממטרי מטאורים ידועים נוספים. אבל הם פחות אינטנסיביים מפרסייד.
המהירות של חלקיקי פרסייד כה כהה, בממוצע, כ -200 אלף קמ"ש לשנייה, עד שמגעם עם האטמוספרה הופך להבזקים חזקים, הנראים בבירור אפילו בעין בלתי מזוינת. כוכב הלכת נכנס לפרסידים בתחילת יוני, כך שכוכבי ירי בודדים נראים לאורך כל הקיץ. אך דווקא באוגוסט מתרחש שיא הפעילות שלהם, כאשר עד 100 מטאורים נכנסים בו זמנית לאטמוספרה, והופכים את שמי הלילה למחזה מדהים. זה זמין רק לתושבי חצי הכדור הצפוני.
