דגים רבים שרדו לתקופתנו, אבותיהם הרחוקים מהם עדיין זוכרים דינוזאורים. אולי, אחד הדגים העתיקים המעניינים ביותר הוא עצם הנשימה, המסוגל לישון מתחת לאדמה.
מינים נושמים
מהשם קל לנחש כי דגים אלה שונים משאר על ידי מערכת הנשימה שהשתנה. יצורים תת-מימיים אלה, בנוסף לזימים, יש גם ריאות, ולכן הם מסוגלים לשאוף אוויר בהיותם מחוץ למים.
לפני מיליוני שנים, נשימתם הופצה על פני כדור הארץ ומנתה עשרות מינים, אך רק שלוש משפחות שרדו לתקופתנו:
- המגן חי במים רדודים של הנילוס, באפריקה, ומחולק לארבעה תת-מינים;
- פתית חיה במימי דרום אמריקה;
- אתה יכול למצוא את השן הקרנית באוסטרליה.
כל סוגי בעלי החיים הדו-דו-צדדיים מעדיפים אקלים חם, שבגללו הם מתיישבים במים שמתייבשים כמעט לחלוטין עם תחילת החום. ברגע זה, הדגים מתחילים להשתמש במיומנויות במלואם כדי לנשום אוויר ולחפור באדמה לשינה.
מדוע מתרדמים הנשימה?
למרות העובדה כי דגים אלה נושמים היטב מחוץ למים, הם אינם מסוגלים לנוע ביבשה. וכאשר עם תחילת הימים החמים הבריכות מתייבשות כמעט לחלוטין, רוב הדגים נותרו לשכב על החול הרטוב. אך לעומתם, לנשימה כפולה ייבוש המאגר אינו מהווה בעיה.
עם תחילת הבצורת, המגן והפתית מוצאים מקום עם אדמה רכה ונבורים לתוכו, ויוצרים סוג של קן.רוגוזוב לא יודע להכין קן. מתחת לפני הקרקע הדגים מתרדמים ויכולים לשכב בשקט במשך מספר חודשים. במהלך תקופה זו, הגוף עובד במצב לא פעיל, שבגללו הוא אינו זקוק למזון. בזכות הריאות, היצור נושם דרך אפו, ומקבל אוויר דרך חור קטן בקן.
כאשר הבצורת מסתיימת ועונת הגשמים נכנסת, הבריכות מתחדשות. ברגע שהוא נמצא מתחת למים, הדג זוחל מהקן וחוזר לאורח חייו הקודם.
עובדה מעניינת: דייגים מקומיים יודעים על מאפיין זה של דגים ובימים חמים יוצאים לדוג, לוקחים איתם לא חכות, אלא אתים.
דגים נושמים בודדים ישנים באדמה. הם חיים באקלים חם, שם גופי מים מתייבשים מעת לעת. בשלב זה הם מתבכרים באדמה ומתרדמים, ממתינים לתחילת העונה הגשומה.