בערים רבות יש בניינים יפים שאינם דומים לאחרים ומושכים מיד את העין, מדובר בתיאטראות. סוג זה של אמנות הוא שילוב של ספרות, מוסיקה יפה, שירה, כוריאוגרפיה וסוגים אחרים של יצירה. כמובן שרבים שביקרו בתיאטרון תהו: מדוע התזמורת בסוג של הפסקה? מדוע המוזיקאים ממוקמים שם, ולא, למשל, מאחורי ההופעה או אפילו בצד? התשובה לשאלה זו תינתן להלן.
היסטוריה של התזמורת
תזמורת היא קבוצה, קולקטיב המורכב ממוזיקאים ומנצח. המשימה העיקרית היא לשלב צלילי כלי נגינה על מנת להשיג צליל מושלם של קומפוזיציה מסוימת. המילה "תזמורת" מגיעה מ"תזמורת "היוונית העתיקה שמשמעותה במה עגולה הממוקמת מול התיאטרון. בדיוק באתר זה במדינה העתיקה שכן בו מקהלה או חברי קומדיה / טרגדיה.
אל תחשוב שזה ביוון העתיקה שנולדה תזמורת, מכיוון שידוע שהרכב שמנגן מוסיקה היה קיים עדיין במצרים העתיקה. בור התזמורת עצמו, שכבר משמש בתיאטרון המודרני, הופיע ברנסנס, אך אז בימי הביניים הוא נקרא הקפלה. בסוף המאה ה- 16-17 הופיעה אופרה, ואז באיטליה הופיעה דמות מודרנית של התזמורת. הפופולריות של קבוצות תזמורות גדלה ורק גרמניה "המשיכה" לשם "הקפלה" עד המאה העשרים.
כיצד התמקדה התזמורת לפני כן?
לפני קצת יותר משלוש מאות שנה, לא היה בור תזמורת מודרני. אף על פי כן, האמינו שהנגנים עדיין ממוקמים בבור. העובדה היא שכל הדוכן באותה תקופה היה הבור, לעתים קרובות הייתה אפילו רצפה ארצית. קהל התיאטרון באותם הימים עמד ויכול היה לנוע בחופשיות ימינה במהלך ההופעה. התזמורת ישבה ממש ליד הקהל, מגודרת במחיצה או במסך מיוחד. ובגלל המחיצה המוזיקה לא תמיד נשמעה היטב, מכיוון שהמרקם הצפוף של המסך מנע חדירת צלילים. המנצח עמד מול הבמה וממש במרכז התזמורת, לרוב על איזשהו קרקע גבוהה. הוא גם יכול היה לעמוד ממש בקצה הבמה, כשגבו ללהקת התזמורת.
עובדה מעניינת: בגרמניה (דרזדן) היא התזמורת הוותיקה ביותר בעולם. זה מכונה קפלה המדינה הסקסונית. תזמורת זו בת 400 שנה.
מתי התזמורות התמקמו בבור ומדוע?
הדימוי המודרני של בור התזמורת הופיע במהלך בניית תיאטרון ביירות. כאן הגיע המלחין והמנצח המפורסם ריצ'רד וגנר עם בור מיוחד לביצוע עבודותיו עם התזמורת. זה נתן השפעה בולטת, מכיוון ששכבות בור התזמורת נכנסות לאדמה, המופיעים אינם נראים. כך, אי אפשר לקבוע בדיוק מאיפה המוזיקה זורמת. זה יצר אפקט בימתי נפלא.
כמו כן, מיקום בור התזמורת, כתכונה חובה של התיאטרון, הושפע מכמות הולכת וגוברת של מוזיקאים בקבוצה.המסך, שקודם היה מגודר על ידי התזמורת, הדיח את הצליל, וזה גם היה הגורם לבורות. המחיצה הוסרה, וכעת כל הנגנים היו בין הקהל לבמה. ככל שהיצירות הפכו מורכבות יותר ונדרשו כלים נוספים, הבור איפשר לפנות להם מקום.
בזכות הבור, מנהיג להקת התזמורת יכול כעת לראות את הנעשה על הבמה ולפקד על הנגנים. בהרכבים מודרניים, ככלל, יש מספר גדול של מוזיקאים. במהלך ביצוע עבודות מוזיקליות מורכבות, חשוב מאוד שהמנצח יוכל לתת אותות מייד ובבהירות. המרחב הגדול של הבור מאפשר למוזיקאים להתיישב במרחק מספיק זה מזה. כך, הכלים במהלך השימוש לא יפריעו זה לזה.
עובדה מעניינת: מספר הנגנים בתזמורת יכול להשתנות בין 50-110 איש. הכל תלוי במקום הביצוע ותכונות היצירה. ההופעה הגדולה ביותר של מספר הנגנים התקיימה בשנת 1964 באצטדיון יולוואל (אוסלו). 20,000 אמנים השתתפו באירוע זה.
התזמורת לא תמיד ממוקמת ישירות מול הבמה. זה תלוי בעיקר בעיצוב האולם. מכיוון שצופים רבים מעדיפים לצפות ביצירת המנצח והקולקטיב, במהלך ההופעה הם יכולים להיות מוצגים על גבי מסך נפרד.
התזמורת והמנצח ממוקמים בבור מול הבמה מכמה סיבות. ראשית, כך הקבוצה משחררת מקום על הבמה.שנית, לסידור זה השפעה חיובית על איכות הצליל. במקביל, המנצח פונה אל התזמורת בגובה קטן ונראה היטב על ידי מוזיקאים וגם אמנים על הבמה. כמו כן בבור יש הרבה יותר מקום פנוי לכל חברי התזמורת. הם ממוקמים במרחק קצר ואינם מפריעים זה לזה.
