זהו רגע מרגש מאוד שבו התוכי הקטן והאהוב שלך מדבר את המילה הראשונה שלו, במיוחד אם זה שמך. אבל אתה מתעניין כשאתה שומע תוכי קורא שירה, האם הוא מבין את מה שהוא אומר?
אולי הוא פשוט מחקה מילים ללא מחשבה? או האם תוכים חכמים וחכמים יותר ממה שאנחנו חושבים עליהם? על פי מחקרים של אירן פפרברג, תוכים מסוגלים ליותר מסתם חיקוי.
שלא כמו בעלי חיים אחרים, המנגנון הקולי של תוכים מאפשר להם לחקות בקלות דיבור אנושי. תוכים, על פי פפרברג, לומדים לתקשר בלהקה בינם לבין עצמם, ומחקים את זעקתם של עופות בוגרים.
עובדה מעניינת: תוכים בטבע לומדים לתקשר זה עם זה, ומחקים את זעקתם של עופות בוגרים.
תוכים מבינים מה הם אומרים?
ואז מתברר התנהגותם של תוכים ביתיים, קבלת תגמול על חזרה על המלים שנאמרות על ידי בעליהם. לומר את האמת אין פירושו להבין. כדי להבהיר את השאלה עד כמה התוכי מבין את מה שהיא אומרת, פפרברג קבעה את ניסיונה באוניברסיטת נורת'ווסטרן. בשנת 1977, למטרה זו, היא קנתה את אלכס בחנות לחיות מחמד - תוכי אפריקאי אפור (תוכים אלה מדברים טוב יותר מאחרים). בתחילה, אלכס היה ידידותי, כמו שאר קרוביו האפורים. ואז התברר שמדובר בציפור חכמה מאוד.
ניסויים עם תוכי
אלכס יושב על המוט, והנסיין מראה לו את המפתח במגש. "המפתח", אומר התוכי, ופפרברג נותן לו את המפתח. שלא כמו תוכי ביתי, אלכס מקבל פרס רק אם הוא מציין נכון את מה שמוצג לו. לאחר ששמו נכון את המפתח, הוא מייד מקבל אותו. "בהתחלה," אומר פפרברג, "איש לא האמין שתוכי יכול למנות נכונה חפצים. אבל עכשיו אלכס מסוגל למנות נכון 100 פריטים: מגליון נייר לדגן ופקק. "
למידה לנקוב נכון של חפצים, אלכס קיבל משימה חדשה. כעת היה עליו לא רק לתת שם לפריט, אלא לתת לו הגדרה, למשל, לא רק מפתח, אלא מפתח כחול. אלכס למד במהירות להבחין בצבעים. אם הראו לו שני מפתחות - אדום וירוק, ושאלו: "מה אותו הדבר כאן, ומה שונה?", אז התוכי צעק בשמחה: "צבע!" אלכס יכול לענות על אותה שאלה: "טופס" ו"חומר ". פפרברג אומר שלתוכי יש קשיים מסוימים במילה חומר, הוא מבטא זאת בצורה מקוצרת: "חומר".
שנים של חניכות חלפו ואלכס התעייף מהתעלולים של הנסיין. לדוגמה, הוא יתקשר למפתח ואז, לוקח אותו למקורו, הוא יזרוק אותו על הרצפה. כאשר לרוב מוצגים לו פריט שהוא מכיר היטב, אלכס עשוי לבקש משהו חדש. כאשר נניח שהם מראים יותר מדי מפתחות, הוא יכול להיות קפריזי ואומר: "אני רוצה פקק!" והם נותנים לו.
עובדה מעניינת: אלכס פארוט יודע את שמותיהם של 100 פריטים.
ציפור סקרנית עשויה לדרוש: "לא, אתה אומר מה זה!" אם על מגש מוצג פריט חדש.כשאלכס נשאל על צבעו של חפץ לא מוכר, הציפור יכולה לשחק מופע שלם, מנסה להשיג את הצעצוע החדש.
כדי לגרום לאלכס להרגיש שמחה בזמן שלמדו לקרוא חפצים, פפרברג ועובדיה נאלצו לרכוש כמעט את כל התכשיטים הצבעוניים בחנות הילדים. נכון, לפעמים לאלכס יש ימים קשים שבהם הוא לא במצב רוח.
בימים כאלה, לפעמים הוא יכול לצעוק ללא הרף: "לא", כמו ילד מגוחך בן שנתיים. כשהוא רוצה להראות מיהו הבוס בבית, הוא מכריז בקול רם: "אני עוזב!" ושובר מידיו של סטודנט אומלל שרוצה לבחון אותו.
יש אנשים שמאמינים כי הניסויים של פפרברג אינם מוכיחים שתוכים יכולים לעשות שימוש משמעותי בשפה אנושית. "בסופו של דבר," הם אומרים, "אלכס לא יכול לדבר על מה שהוא רק ראה עד שהוא יקבל פרס." פפרברג טוען שלמרות שאלכס כמובן אינו משתמש בשפה במובן המקובל של המילה, הוא בכל זאת משתמש במילים כדי לבטא רעיונות.
היא מאמינה שתהליכי מחשבה מורכבים למדי יכולים להתרחש במוחו של תוכי. בסופו של דבר, סיפור אחר. אלכס יכול היה לקרוא לבננה, דובדבנים וענבים. פעם הוצג לו תפוח. אלכס אמר: "אני רוצה בנגרד!", שילב בננה וענבים במילה אחת. הוא גילה שם לפרי מוזר צהוב-ירוק.
