היווצרות הכוכבים נמשכת מראשית היקום. המשמעות היא שהגלקסיות גוססות לאט אך בהתמדה.
איך הגלקסיות באות במגע עם החומר שמסביב והיכן הם נמצאים הם המאפיינים העיקריים שלהם, ומראים את היכולת ליצור כוכבים חדשים. תיאורטית זו אמורה להימשך לנצח. עם זאת, עדיין לא ידוע בדיוק כיצד היקום שמסביב יכול להשפיע על חיי הגלקסיה. החלקים הקיצוניים ביותר ביקום הם מקבצי גלקסיות. הם מכילים מאות, אלפי דרכים חלבי הדומות לשלנו.
נוכחות הכובד מאיצה משמעותית את תנועת הגלקסיות. הם יכולים לנוע בכוח מרשים - עד אלף ואף יותר קמ"ש לשנייה. בתנאים אלה, הפלזמה הבין-גלקטית מסוגלת להתחמם לטמפרטורה המאפשרת לה לפלוט קרינת רנטגן. זהו מקום די בלתי-אפשרי בקוסמוס, בו ניתן להבחין בתהליכים פעילים של הרס גופות שמימיות ואפילו היווצרות חורים שחורים.
תוצאות התצפיות האחרונות מצביעות על כך שדווקא האינטראקציה החזקה בין הגלקסיות יכולה לבטל את תהליך היווצרות הכוכבים. אם הדרך החלבית גדולה וגדולה, הפסקת היווצרותם הפעילה של כוכבים חדשים משמעותה אוטומטית מותו האיטי.
אחרי זמן קצר יחסית (כמובן, לפי אמות מידה ארציות - מדובר במאות אלפי ומיליוני שנים) הכוכב מאבד מקורות אנרגיה עד כדי כך שהוא הופך לקווסר - מקור חזק לפליטת רדיו.
אסטרונומים ארגנו את הפרויקט המדעי VERTICO במיוחד כדי לחקור את התהליך של הנחתת הכוכבים. לשם כך משתמשים בטלסקופים ALMA רבי עוצמה כך שניתן יהיה לצפות בנוכחות מימן מולקולרי באשכולות גלקטיים. הגז הזה הוא שמעניק חיים לכוכבים חדשים.
צוות אסטרונומים הצליח ללמוד בפירוט מעל 50 גלקסיות באשכול כוכבים של קבוצת הכוכבים בתולה. הוא קרוב יותר אלינו ונמצא ממש במצב של היווצרות פעילה של כוכבים חדשים. מדענים מקבלים בהדרגה תמונות חדשות של חפצי חלל בשלבים שונים של התפתחותם.
הדרכים החלביות באשכול זה נצפות כמעט בכל הקשת. עם זאת, לא ניתן לגלות את הימצאותו של מימן מולקולרי בו בריכוזים המצביעים על היווצרותם הקרובה של חפצי חלל חדשים. המשמעות היא שהגלקסיות באשכול הכוכבים שנצפו נידונות למוות איטי. כמובן שתהליך כזה לא נצפה בדרכנו החלבי.
אסטרונומים לומדים לבחון אשכולות כוכבים חדשים. הם עושים זאת כדי להשוות את תוצאות התצפיות ולברר את הגורמים המדויקים למוות של גלקסיות. יתכן שהשימוש בטכנולוגיות חלל חדשות יאפשר לגלות מה דוחף את דרכי החלב לדרך של מוות מסוים.
